אוהבים אמנות. עושים אמנות.
Post date: Sep 8, 2011 5:46:39 AM
Camera Solaris הוא מיצב פילם ב-16 מ"מ, המחייב את הצופה להעביר את המבט בדילוגים מן הסרט המוקרן, ממושאיו של המקרן, אל מנורת הלהט, אל סרט הצלולואיד ומשם חזרה למסך. שעות פתיחה: שישי ושבת 10:00–14:00. התערוכה תתקיים במרכז לאמנות עכשווית, רח' קלישר 5. פתיחת תערוכה: חמישי, 8.9.11, 20:00. נעילת התערוכה: יום שישי, 16.9.11.
רות אנדרוולד ולאונרד גרונד (אוסטריה)
זוג האמנים האוסטרים רות אנדרוולד ולאונרג גרונד עובדים יחד מ-1999 בתחומי הצילום, הסרט הניסיוני והמיצב. הם מגיעים לארץ כאורחי המרכז לאמנות עכשווית כדי להציג מיצב פילם במקלט הציבורי שעל יד המרכז, באירוע הפתיחה של "אוהבים אמנות".
Camera Solaris הוא מיצב פילם ב-16 מ"מ, המחייב את הצופה להעביר את המבט בדילוגים מן הסרט המוקרן, ממושאיו של המקרן, אל מנורת הלהט, אל סרט הצלולואיד ומשם חזרה למסך.
בזמן שהדרמה המחשמלת של Camera Solaris מתפתחת, אנחנו נעשים מודעים למצב עניינים מורכב נוסף, כלומר לאופן שבו הראייה מבוססת על האור ועל החפצים המוארים, אך גם על נוכחות פנימית כלשהי, ולאופן שבו הדבר משרטט את קווי המתאר המשתנים של אותה נוכחות.
שעות פתיחה: שישי ושבת 10:00–14:00
במהלך שעות הפעילות יפגשו האמנים האוסטרים את הקהל בחלל ההקרנה.
נוסף על כך תיפתח ב-20:00 במרכז לאמנות עכשווית התערוכה "אחרית" של ניר עברון
טל: 03-5106111
תערוכת רחוב
שיבושים
לב העיר
חמישי 19:00-23:00
אוצרת: סאלי הפטל נוה
שיבושים
אחת מבין תערוכות הרחוב המוצגות ברחבי העיר במסגרת אירועי אוהבים אמנות 2011 , מבקשת לבחון מחדש את תפישת ההצבה של יצירת אמנות במרחב הציבורי. כותרת הפרויקט מרמזת על הרצון להציב אמנות שאינה מתמסרת בקלות או מתמזגת באופן אורגני בתוך הסביבה העירונית אלא מעוררת עניין, ספק והשתאות. העבודות המוצגות מבקשות לשבש ולהפר באופן "מתורבת ומבוית" את המהות, את המשמעות ואת הפונקציה של אובייקט או של אתר נתון באמצעות אסטרטגיות יישומיות שונות היוצרות דיסוננס. נטרול פעילותם היום-יומית הטיפוסית השגורה של אובייקט או של אתר ספציפי מספקת קריאה מחודשת ורעננה לקונטקסט ידוע מראש ובכך מאפשרת להרחיב את הדיון לרבדים שונים הנותרים לרוב סמויים מהעין. כך, למשל, המיצב רשת חברתית של קבוצת "אלף אפס" — אנדרטת שאריות של תרבות הצריכה בת זמננו המוצבת על ספסל בקרבת מקום לגלריות לאמנות עכשווית — לא רק שולל את השימוש העקרוני של הספסל )ישיבה(, אלא גם מאפשר את הרחבת השיח על תרבות השפע והעודפות ביחס לשוק האמנות.
גיא גולדשטיין
Anno Domini / אחרי הספירה, 2011 | מיצב סאונד | רחבת הבנק הבינלאומי, שדרות רוטשילד 42
אחרי הספירה
מיצב הסאונד של גיא גולדשטיין, נוצר במיוחד לרחבת בניין הבנק הבינלאומי בשדרות רוטשילד. פס הקול של המיצב מורכב מ"ספירה לאחור" בשפות שונות באופן סימולטאני ומסאונד של שיגור מעבורת חלל שמלווה במחיאות כפיים ובתשואות קהל. גולדשטיין מדמה ביצירתו את שיגור בניין הבנק הבינלאומי לחלל ובכך מעצים את כוחו, בעוד שהסאונד — בליל של שפות — מתייחס אל ה"בינלאומיות" של הבנק ואל מעמדו החברתי- כלכלי.
אלונה רודה
חזקו פעמיי ועלו, 1120 | אלומיניום, בד מחזיר אור, מערכת הנעה חשמלית, אור | מכניקה: הלל סטולר | תיאטרון אנסמבל עיתים, נחמני 4
עבודתה של אלונה רודה חזקו פעמיי ועלו היא פסל קינטי של זוג דגלים המוצב על החזית של אנסמבל עיתים לשעבר מבנה של מועצת ספורט של ה"פועל" ששימש במסווה כמרכז פעילות של ה"הגנה" בין השנים 1948-1936 ברחוב נחמני. באמצעות מנגנון מכני מונפים הדגלים בתנועה מעגלית המציירת חצי עיגול. פעולה בסיסית זו, המדמה תנועה אנושית של נפנוף דגלים, שאולה מעולם של טקסים ממלכתיים וצבאיים. הצבת הדגלים על חזית מבנה ציבור לשעבר, נוסף על הפעולה הקינטית, מפיחה רוח חיים בעבודה והופכת אותה לפסל חי.
קבוצת "אלף אפס"
(אורי לוינסון וגלי ו. חכמון) | NETWORKING / רשת חברתית, 2011 | טכניקה מעורבת | מזא"ה 11-13
המיצב רשת חברתית של קבוצת "אלף אפס" מוגדר על ידי בני הקבוצה "גרפיטי פיסולי" במרחב הציבורי. באמצעות פעולת איסוף ומיון של חפצים שנזרקו מבתים ברחבי העיר, תוך כדי פירוק והרכבה שלהם מחדש, מבטאים בני הקבוצה את עמדתם כלפי עידן השפע והצרכנות המכתיבים את חיינו. הבחירה להציב את העבודה על צמד ספסלים ציבוריים, בקרבת מקום לגלריות לאמנות עכשווית, שוללת את הפונקציונליות הבסיסית של אובייקט המיועד לישיבה ומבקשת לייצר דיון על תרבות השפע והעודפות ביחס לשוק האמנות.
הילה לביב
אי אפשר לעוף עכשיו/ You can't fly now , 2011 | טכניקה מעורבת: נייר צלופן וסלוטייפ | רחבה אחורית, מתחם גלריה שלוש, רחוב מאז"ה 7-9
המיצב של הילה לביב, אי אפשר לעוף עכשיו, נוצר במיוחד לחצר האחורית של גלריית שלוש במתחם רובע 'לב העיר'. לביב בנתה מפרש צבעוני עשוי מיחידות רבות של נייר צלופן המחוברות זו לזו כבמעשה טלאים. למפרש נוכחות רומנטית וקסומה, סימני הזמן שחלף ניכרים במראה הבלוי והמחורר. המפרש הגבוה מחובר לצידו האחורי של המבנה לאורך כל גובהו וחוסם את המעבר מן הרחוב לחצר האחורית, כדי להיכנס אליה יש להקיף את המבנה. המפרש משפיע על הארכיטקטורה של המתחם כולו ונדמה שהוא מבקש לנתק את המבנה מהקרקע ולהניף אותו גבוה אל השמיים כאילו היה זה חלק מספינת פיראטים בתוך אגדת ילדים.
קרן גלר
פראניאמה, 2011 | טכניקה מעורבת: בד, מפוחים ומנוע / Cloth, bellows and engine | חזית עלמא - מכללה עברית, בצלאל יפה 4
פסלה של קרן גלר פראניאמה הוא כדור בד גדול ממדים, שגדל וקטן לפי קצב קבוע ומוכתב מראש באמצעות מערכת של מנועים ומפוחים הממוקמים בתוכו. המושג "פראניאמה" לקוח מעולם היוגה, ומשמעותו היא הארכה, האטה או שליטה במערכת הנשימה. בדומה לטכניקת נשימה זו, הפסל עוסק בפעולה אנושית בסיסית של שאיפה ונשיפה. זו כניסה ויציאה של אוויר אל מקום סגור, המנסה לפרוץ את החלל המוגדר ל ו – אחת המרפסות שבחזית בניין עלמא מכללה עברית . החומרים שהפסל מורכב מהם מוכלים ומכילים אחד את השני — נאבקים, מתמזגים, מאתגרים את קצה גבול היכולת זה של זה ומשבשים את התנהלותה ה"תקינה" של אלמנט אדריכלי כשל מרפסת.
גיל יפמן
מחזור, 2011 | שקיות ניילון, פחים, בד ופלסטיק
כיכר אלברט, צומת הרחובות נחמני, מלצ"ט, בצלאל יפה ומונטיפיורי (ליד "בית הפגודה") המיצב של גיל יפמן מחזור בכיכר אלברט הראשון שבצומת הרחובות מלצ"ט, נחמני, בצלאל יפה ומונטיפיורי מציע קריאה מחודשת לאתר זה. המיצב הסרוג משקיות ניילון צבעוניות חושף חוויית התבוננות אישית על ההוויה האנושית בעידן של משבר אקולוגי מתמשך והאיום הגרעיני. הכיכר הפסטורלית הקטנה הופכת ל"שטח הפקר" שבו צומחת צמחייה פנטסטית, של מוטציות ענקיות מעוררות אימה המאיימות להשתלט עליה. המקום נדמה לרגע כאזור מוכה קרינה רדיואקטיבית — ולרגע אחר כמקום מחסה המעניק הגנה מפני אסון אפוקליפטי מדומה המתרחש סביבו. הכיכר עוברת טרנספורמציה מושגית ופורמליסטית תוך בחינת מערך היחסים הנוצרים בין אזור מוגן לעומת אזור פגום ומסוכן.
טל פרנק
Under Construction, 2011 | טכניקה מעורבת: פוליאוריטן מוקצף וצבע | רחבת רובע לב העיר, מזא"ה 5
ברחבת רובע לב העיר המשופצת מוצב כתם גדול מימדים, פסלה של טל פרנק Under Construction . ממעלה המדרגות המובילות למגדל המגורים ועד הרחבה שמתחתיו ניגר נוזל סמיך וקצפי שמקורו לא ידוע ומפר את התנהלותה התקינה של הרחבה. יתכן והכתם זלג מהשמיים או נשפך מאיזה כלי עבודה גדול בעת השיפוצים שנערכו במקום או בסביבה. נוכחותו האמורפי של הפסל אסטטית אך יחד עם זאת מטרידה וחידתית ומעוררת אסוציאציות רבות הקשורות בסביבה עירונית.
צחי בוחבוט
וודו, 2011 | הקרנת וידיאו | הקרנה על קיר, בצלאל יפה 6
עבודתו של צחי בוחבוט וודו מוקרנת על אחת הקירות של בית הספר הממלכתי "בית יעקב" ברחוב בצלאל יפה ומציגה שפה גיאומטרית-מופשטת שנעשתה בטכניקת אנימציה stop-motion . השפה החזותית של העבודה שואפת "להתארגן" לכדי מבנה פורמליסטי של דימויים השאולים מסמליות טקסית, פולחנית ומאגית. הקומפוזיציה הגיאומטרית של העבודה נדמית כמונעת מתוך חיפוש אחר הצורה הקונקרטית, וזו מצדה לעולם מתפרקת לכדי הפשטה גיאומטרית, וחוזר חלילה. לעבודה אופי של משחק שאינו מוכרע לעולם: המתח בין המופשט — הדו משמעי, לבין הקונקרטי — האבסולוטי, הופך לעניין המרכזי, והפער בין השניים מייצר סוג של אירוניה. אסתטיקה חריפה ומשוננת, מקצב אחיד של דימויים והתקדמות אקראית של צורות — מייצרים יחדיו אווירה פולחנית אקסטטית.