היסטוריה‏ > ‏

שכונת כרם ישראל




ההסטוריה העירונית של אזור כרם ישראל מתחילה ב-1911 עת קנה ועד  תל אביב שטח של  כשלושים דונם באזור הרחובות שפ"ר, גרוזנברג ומוהליבר. השטח חולק למגרשים בני אלף אמה כל אחד (בגודל המגרשים באחוזת בית) אך צורת המגרש וכיוונו גרמו לתכנון הרחובות שם בזווית שונה מאלה של אחוזת בית ושל נחלת בנימין הסמוכות.  ב-1913 רכש הועד שטח נוסף בן כשלושים דונם מאברהם מויאל. בסמיכות לשטח זה נרכש ב-1912 על ידי חברת הקרקעות גאולה "המגרש המאחד" בן 29 הדונמים, ממשפחת חיים ולירו מירושלים ושותפיו הערבים-נוצרים מיפו. כך נוצר רצף מגרשים בבעלות יהודית באזור שבין אחורי הגימנסיה ועד קרוב לשוק הכרמל. בצילום אוויר בריטי משנת 1917 כבר נראים מספר בתים בנויים בשטח זה. גבולות אזור כרם ישראל הם יצחק אלחנן, השחר, קלישר, שפ"ר, הכרמל והוא מכיל את שכונת פקידי אפ"ק מצפון ואת שכונת ברנר ומחנה ברנר מדרום. הרחובות המרכזים הם: גרוזנברג, מוהליבר והתבור. למעשה, לא היה אף פעם אזור זה שכונה במובן הרגיל של המושג. לא פעל כאן ועד כמו בשכונות אחרות שנבנו אז (נחלת בנימין, חברה חדשה, מחניים ועוד). לא היה אופי אחיד לאוכלוסיה באזור, בנייה מאורגנת וכו'. אך שכונות התקיימו בשוליו: שכונת ברנר, מחנה ברנר ושכונת פקידי אפ"ק והן נכללות בתחום אזור זה כיום. האזור נבנה בסמוך לקו התפר החם עם מנשיה, מה שגרם לכל מי שרק יכול היה להגר לאזורים בטוחים יותר בעיר. כך גם היה בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות. הגב'  שולמית פולקמר מעידה כי  "פגז מרגמה פגע בבית הספר תלמוד תורה ברחוב התבור. הוא גרם נזק רציני לבית שגרנו בו ברחוב התבור ונאלצנו לברוח לצפון תל אביב". התפתחותו של שוק הכרמל לאחר קום המדינה לא תרמה לאיכות החיים והאזור שימש לעיתים פתרון מגורים למשפרי דיור משכונות שבזי הצפופות  שסבלו שם מהעדר תשתיות ביוב, הזנחה מתמשכת ופשיעה. בשנות השישים והשבעים התרוקן  אזור כרם ישראל מרוב תושביו לטובת עסקים שונים (בעיקר מתפרות ועסקי אופנה). בתי הספר באזור (בתי הספר קלישר, זרובבל והשחר) נסגרו זה מכבר וילדי הסביבה עברו ללמוד מחוץ לאזור בבית הספר בלפור (המשרת עד היום את תושבי הסביבה) או בביה"ס הכובשים שנהרס (במקומו עומד כיום מלון דיוויד אינטרקונטיננטל). באמצע שנות השמונים חלו שינויים מפליגים בכל הסביבה. בעיקר בעקבות מדיניות העיריה ובעזרת מענקים מטעם חברה העירונית עזרה וביצרון: אזור רחוב שיינקין השתפץ  והתפרסם בשם לב העיר , שכונות שבזי החרבות מותגו מחדש בשם נווה צדק, תיאטרון נווה צדק ולהקת המחול ענבל החלו לפעול במתחם בתי הספר הראשונים, ונבנה מדרחוב נחלת בנימין. כל השינויים מסביב חילחלו גם לאזור כרם ישראל שמפאת מיקומו המרכזי והנכסים הזולים בו אז חזר להיות אופציה ריאלית למגורים. בשנות התשעים החלה לפעול במקום קבוצת פעילים במספר נושאים. זכור במיוחד מאבקם נגד חברת דן להעברת קווי האוטובוס העוברים ברחוב גרוזנברג המיושב לרחוב אחד העם. נראה שבתקופה זאת גם החל השימוש בשם כרם ישראל. אולי בהשראת שכונות מחנה ישראל וכרם התימנים הסמוכות.
  
הטקסט מתוך תל אביב 100
 
אזור כרם ישראל בתחילת שנות השישים. ברקע נראה מגדל שלום בבנייה.
צילום של רודי ויסנשטין מכיוון מערב (מסוף האוטובוסים כרמלית כיום).
 
התמונה מתוך תל אביב במבט חדש